הרב מרדכי נויגרשל שוחח עם בצלאל קאהן ודוד חכם במהדורת הבוקר (ראשון), על היכרותו עם גאב"ד העדה החרדית, הגרי"ט וייס זצ"ל. "כשהוא הגיע לארץ, הוא בא מפרשבורג. המשפחה שלי משם. כשהוא שמע את השם שלי פה הוא שלח לקרוא לי, הייתי השליח שלו בכל מיני מאבקים משפטיים ואחרים שהשתיקה יפה להם".

לדבריו "הוא לא הכיר את השפה הישראלית ואת סגנון הדיבור. הוא חיפש מישהו שגם מדבר עברית וגם שורשיו בעולם הזה של סלובקיה שלפני המלחמה. ישבתי שם באחת הישיבות, היו שם אנשים ממשטרת ירושלים. ידעתי מה הוא עומד להגיד מבלי שאמר, ותרגמתי את רוח הדברים. הוא דיבר לשון הקודש. הוא לא הבין את הסגנון, את המנטליות הישראלית שהייתה מאוד קשה לו".

הרב נויגרשל סיפר: "היו שני מפגשים שהייתי צריך להפגש בשבילו עם אנשים מהפרקליטות. הוא חיפש מישהו שיוכל לשכנע אותם. אחד המפגשים יצא ביום היארצייט של אבא שלי ואמרתי לו שאני לא יכול ללכת, הוא אמר לי אני הייתי הולך. זו הייתה השנה היחידה מ-46 שנים שלא הלכתי. הוא לא היה אומר לאחרים דברים שהוא עצמו לא היה עושה".

הרב נויגרשל הוסיף: "יאמר לשבחם של עסקני וראשי העדה החרדית – כל מי שהם הביאו להיות גאב"ד עד היום, הקריטריון הראשון היה שיהיה גדול בתורה. כמה שהם מפורסמים שהם לוחמים את מלחמות ה', גדלותו צריכה להיות גודלת לקנאותו, ואם יש אדם שהוא דוגמה לזה זה הגרי"ט וייס. המלחמה שלו לא באה מתוך היותו לוחם, אלא מתוך היותו גדול בתורה".